מחקרים עדכניים שחקרו את הקשר בין שימוש בסטרואידים בשאיפה (ICS) לבין הסיכון לסרטן ריאות העלו ממצאים לא עקביים. מטרת סקירה שיטתית ומטא-אנליזה זו היתה לאגד את הנתונים הקיימים להערכת קשר זה.

מטא אנליזה זו כללה סקירה שיטתית ב-MEDLINE (1946 עד יולי 2020), EMBASE (1974 עד יולי 2020) ובספריית Cochrane (יוני 2020) באמצעות Ovid ואיתרה מאמרים רלוונטיים החוקרים את הקשר בין השימוש ב-ICS לבין הסיכון לסרטן הריאות. ניתוח השפעות-אקראיות שימש להערכת הסיכון היחסי המאוגד (RR) עם רווח בר סמך של 95%. המחקר כלל עשרה מאמרים שכללו 234,920 חולים.

מממצאי המחקר עלה כי השימוש ב-ICS זוהה כגורם לירידה בסיכון לסרטן ריאות במחלת ריאות חסימתית כרונית (8 מחקרים, 1806 חולים; RR = 0.73, רווח בר סמך של 95%, 0.61-0.87, P <.01; I2 = 60.0%), באסטמה (1 מחקר, 41 438 חולים; RR = 0.44, רווח בר סמך של 95%, 0.34-0.57, P <.01) ובחולים משולבים (מחקר אחד, 46 225 חולים; RR = 0.79, רווח בר סמך של 95%, 0.69-0.90, P <.01).

ממצאי הסיכון המופחת לסרטן הריאות היו עקביים בכל ניתוחי תת הקבוצות למעט במעקב קצר טווח (≤5 שנים) (RR = 0.94, 95% CI: 0.81-1.07, P = .34).

מחקר זה העלה כי שימוש ב-ICS קשור לירידה בסיכון לסרטן ריאות. עם זאת, יש לפרש את הממצאים בזהירות כיוון שרוב המחקרים הוערכו כבעלי סיכון גבוה להטיית זמן אלמוות (risk of immortal time bias).

מקור:

Lin P. et al. (2021) Eur J Clin Invest. 51(2):e13434

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה