מטרת מחקר זה הייתה לדווח על הניסיון הראשוני של שימוש בטסטוסטרון אנדקנואט (TU) במינון 750 מ"ג בגברים עם חוסר בטסטוסטרון.

כלל המטופלים שקיבלו TU במינון 750 מ"ג בין ה-1 ליולי, 2014 ל-1 לאוגוסט, 2016 במרכז רפואי בודד בארה"ב השתתפו במחקר זה. תגובה קלינית הוערכה באמצעות ראיונות מובנים ובדיקות מעבדה. תופעות לוואי תועדו ובכלל זה עלייה ב-PSA, עלייה בהמטוקריט וההתפתחות של שיעול לאחר ההזרקה.

שתי זריקות ומעלה ניתנו ל-147 גברים עם גיל ממוצע של 63.2 שנים. רמות בסיס של טסטוסטרון כולל (T) וטסטוסטרון חופשי היה 305 ננוגרם/דציליטר ו-0.69 ננוגרם לדציליטר, בהתאמה. תוצאות נאדיר ממוצעות במהלך טיפול היה גבוהות יותר עבור טסטוסטרון כולל וחופשי (413.2 ננוגרם לדציליטר ו-0.81 ננוגרם לדציליטר, בהתאמה; p<0.001).

שיפור סימפטומטי דווח על ידי 97 מתוך 147 הגברים. 30 משתתפים (20.4%) הפסיקו טיפול. חזרת תסמינים לפני הזריקה הבאה צוינה על ידי 34% ונוהלה על ידי הפחתת המרווח בין הזריקות ו/או הוספה של זריקות נוספות. שלושה משתתפים (2%) חוו שיעול חולף מיד לאחר ההזרקה ואף אחד מהם לא נזקק להתערבות. רמות המטורקיט ממוצעות עלו מ-45.6% ל-47.2%. רמות PSA ממוצעות עלו מ-1.7 ננוגרם למיליליטר ל-2.0 ננוגרם למיליליטר. לא נצפו מקרי שבץ, אוטם שריר הלב, תמותה או מקרים חדשים של סרטן הערמונית.

מסקנת החוקרים היא ניסיון קליני ראשוני עם TU במינון 750 מ"ג מספק ראיות טובות בהיבט שביעות רצון מטופלים והיצמדות לטיפול יחד עם פרופיל בטיחות מעודד. באנשים מסוימים ייתכן ויש צורך במתן טיפול במרווחי זמן הקטנים מ-10 שבועות

מקור: 

Krakowsky, Y. et al.  (2017) Urology. 109, 27

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  טסטוסטרון,  אנדקנואט,  סוכרת,  מטבוליזם,  השמנת יתר,  היפוגונדיזם